שלום טריקסרין. מה תוכלי לספר על האלבום הבכורה שלך, Sideseeing? מדוע את מגדירה את הסגנון המוזיקלי שלו כ – Dream Folk?
זהו אלבום מינימליסטי עליו עבדנו רק שניים, אמיר גרומן המפיק ואני. הוא הוקלט אחרי תהליך ארוך, ושמונת השירים שנכנסו לאלבום נבחרו מתוך שלושים שירים שכתבתי. זה אלבום די עצוב שמהווה תמונת ראי לתקופה שעברתי.
פולק זו מוזיקה שקשורה לקרקע. אבל השירים באלבום הם לוּס, מאוד אבסטרקטיים; לפעמים אין פזמון, לפעמים המילים הן לא לגמרי קוהרנטיות כי השירים בנויים יותר כמו חלום – שיקוף סוריאליסטי של המציאות. מבחינה מוזיקלית המבנה מזכיר מוזיקת עם יוונית או בלקנית, אבל התוכן המילולי, והכלים והצבעים שהשתמשנו בהם לא קשורים בכלל לפולק, לכן בחרנו להגדיר את המוזיקה כ – Dream Folk.
האם לרוב את זוכרת את החלומות שלך?
אני זוכרת ואם הם מיוחדים אז גם כותבת אותם. יש לי בלוג סודי בו נמצא התיעוד, שאותו אני חולקת עם מספר מצומצם של חברים. אני חולמת המון וגם נעזרת בחלומות. היו לי חלומות נבואיים בעבר – ראיתי שמשהו עומד לקרות כמה ימים או חודשים לפני. לא חזיתי אסונות, אני לא נוסטרדמוס. אלו רסיסים קטנים בחיים שלי, כמו נסיעה למקום מסוים, או פגישה. ראיתי למשל בחלום מישהי שלא ראיתי שנתיים ואחרי יומיים נתקלתי בה במקרה.
יש משהו מסוים שאת עושה לפני השינה? זה משפיע על החלומות?
אני קוראת המון קומיקס לפני השינה. אני יודעת שזה משפיע גם על הצבעים שאני רואה בחלומות וגם על המבנה הסיפורי. אני בטוחה שזה מחלחל. משך תקופה ארוכה קראתי את Sandman – קומיקס שנכתב על פני עשר שנים, פרויקט חיים של ניל גיימן, סופר פנטזיה שבחר לכתוב סיפור אפי בצורה של קומיקס. הוא שיתף פעולה עם קבוצה גדולה של ציירים כדי לקבל כמה זוויות שונות לטקסטים שלו, המבוססים על חלומות שהיו לו (או זה לפחות מה שהוא טוען). הגיבור הראשי נקרא Dream, חלום. הוא מתפקד כסאנדמן, שהיא במקור דמות מיתולוגית שעוברת בלילות בין חלונות הבתים וזורה חול על עיני הילדים הישנים. החול המכושף הזה מביא, כביכול, לכל ילד את החלום שהוא זקוק לו. Dream של גיימן הוא יצור נצחי, אבל למרות זאת הוא מתפתח כדמות אנושית במהלך העלילה, ויש לו גחמות ונטיות אנושיות. גיימן שואב השראה מכותבים קלאסיים בספרות הבריטית כמו שייקספיר וספנסר ומתכתב איתם דרך היצירה הזו, ואחרות ברפרטואר שלו. בז'אנר הפנטזיה אין לגיימן כמעט מתחרים מבחינת איכות. בשבועות האחרונים אני קוראת אקס מן, שזה קצת טראשי אבל זה מאוד מגניב.
את נוטה לפרש את החלומות שלך?
חברות שלי ואני פותרות זו לזו את החלומות. אני חושבת שלתת-המודע שלנו יש יכולת מדהימה להפוך את מה שקורה לנו לסיפור שבנוי כמו אגדה או סיפור-עם עם מוטיבים דומים. הרבה פעמים יוצא לי לחלום על משהו שמתברר כפתגם. למשל, היה לי חלום לפני כמה ימים שבו גופה נשענת עליי והמשמעות של זה הייתה שיש לי איזשהו "משקל מת" שאני סוחבת בחיים, אבל החלום ביטא את זה בצורה פיגורטיבית. הייתה כאן מטאפורה – משקל מת הפך לגופה שנשענת ומכבידה. זה מדהים שהמוח שלנו יכול לעשות את זה.
אני חושבת שכל אחד שינתח את החלומות שלו ימצא בהם המון סימבולים שמשותפים לכל התרבות האנושית, על זה מושתתת תורת החלומות של יונג שאומר שכולנו חולמים באופן דומה, או אפילו יחד, כי יש לכל בני-האדם רובד משותף. המוח האנושי מפרק סיטואציות בשיטה הזאת. אני באופן ספציפי מודעת ומתעסקת בזה ומאמינה בזה גם כתרפיה. ברגע שסיפרו לי בחברת התקליטים על ההצעה להתארח בבלוג זה מאוד הלהיב אותי, כי זה חלק משמעותי בחיים שלי.
כיצד החלומות משפיעים על היצירה שלך?
ברור שהרבה מהדברים שאני רואה בחלומות אני מכניסה לשירים. הכי כיף זה לחלום מלודיה חדשה. בהתחלה הייתי עצלנית והייתי מתעוררת בארבע בבוקר עם מלודיה בראש ופשוט חוזרת לישון ומאמינה שאזכור אותה בבוקר. אבל לא זוכרים. אז הבנתי שצריך לזמזם ולהקליט בפלאפון. לפעמים אני חולמת משפט או שורה ממש טובה. לפעמים אני מקליטה בלילה וחושבת שזה מעולה ובבוקר מגלה שזה קשקוש חסר שימוש, אבל כשיוצא משהו טוב זה נפלא. השיר הפותח באלבום נוצר בחלום – Luckiest Girl Almost. חלמתי שאני מחזיקה עוגיית מזל, Fortune Cookie, שאני פותחת ומוצאת בה מסר ואחר כך היא הופכת לצדף ופתאום אני בחוף הים וזו בעצם נקודת המוצא, עוגיית המזל הזו והחוף, ששניהם מוטיבים בשיר. השתמשנו בהם גם בצורת ההקלטה – יש הרבה רוח ומים מבחינה מצלולית. השיר אמור להרגיש כמו חלום כי בעצם ככה הוא נולד.
יש חלומות שחוזרים על עצמם? חלומות שמלווים אותך מגיל צעיר?
יש חלום אחד מציק מאז שאני זוכרת את עצמי בערך, שאני מחזיקה מגוון ציפורים אקזוטיות בכלובים וכל ציפור צריכה את הטיפול המיוחד שלה ואני לא יודעת מה היא צריכה. וזה מתסכל כי זה חלום שלא מרפה. ציפור היא החיה האהובה עליי; אני אכן מחזיקה ציפורים, אבל מבויתות – קנריות, והן לא דורשות יותר מדי. לא צריך דוקטורט בשביל לטפל בהן, אבל בחלומות המצב שונה, וזו פתאום משימה מורכבת. אני בטוחה שביום שאדע מה פירוש החלום הוא יפסיק. הוא בא לומר משהו שטרם פיענחתי.
גם בעטיפת האלבום מופיעות ציפורים – במקרה הזה תנשמות. התמונה צוירה על-פי סשן צילומים שעשיתי עם תנשמת. רצינו שהעטיפה תהיה צילום אבל במוזיקה יש משהו רחוק מהמציאות ובתמונה יש משהו מאוד מציאותי, שמקרקע, אז הפכנו את זה לציור. מי שהפגיש ביני ובין האומנית המוכשרת שיצרה אותו Diana Naneva המוכרת בשם Functional Neighbour, הוא סתיו לוי שאחראי על הגרפיקה לאלבום ועל הארט בעמוד היוטיוב שלי. היא בחרה את התמונה הזו בצורה מאוד אינטואיטיבית, כי היא לא הכירה אותי אישית אלא רק שמעה את המוזיקה. היא בחרה לשלש את התנשמת וזה לכד את האווירה שחיפשנו. עוד כשראיתי את הסקיצה בשחור לבן כבר הייתי על ענן.
תוכלי לספר על חלום שהולך איתך בזמן האחרון?
אולי אני חוזרת על עצמי כי זה קשור לציפורים ותעופה אבל זה חלום באמת חווייתי. רוב החלומות הם סתמיים ולא כיפיים, בעיניי לפחות. בתקופה ההיא שיחקתי במשחק הפנטזיה World of Warcraft. חלמתי שאני דמות במשחק וצומחות לי כנפיים כחולות ענקיות מאחורי השכמות, בהתחלה זה מאוד מבהיל, מאוד פיזי, הרגשתי את הכנפיים ואת הכוח והמשקל שלהן. אח"כ ניסיתי להפעיל אותן אבל היה קשה להתרומם, כי ציפור היא קלה והעצמות שלה חלולות, תעופה בבני-אדם זה פחות פשוט. הייתי צריכה להשקיע המון אנרגיה ופוקוס כדי לנפנף את הכנפיים עד שהצלחתי להתרומם, וכשהייתי באוויר זו הייתה חוייה משוגעת. זו הייתה חוייה של שליטה וחוסר שליטה בו בזמן וזה עצום. אני מדברת כאילו זה באמת קרה לי כי זה קצת מרגיש ככה. זה חלום שנחקק אצלי ואני אוהבת אותו.
תְּנוּעַת עֵינַיִם מְהִירָה 