בַּלֵּילוֹת מֵגִיחַ מְשׁוֹרְרִי הָאַלִּים מִן הַמְּעָרָה, טוֹרֵף בִּי נֵתַח שֶׁל חשֶׁךְ – רחל חלפי על פרננדו פסואה

שלושה שירים מקסימים מתוך מחזור שירים שלם שכתבה רחל חלפי לכבודו של המשורר הפורטוגולי פרננדו פסואה, שהיה הרבה יותר ממשורר אחד. שניים מהם נכתבו בעקבות חלום. הם ראו אור בספרה משנת 2017, "תרשימי זרימה".


להציל את פֶרְנַנְדוּ

אֵין לִי כְּלוּם עֹדֶף

זוּלַת כַּוָּנוֹת,

אָמַרְתִּי לִפְּסוֹאָה  שֶׁנִּסָּה

לִצְלֹחַ נְהַר־אָדָם

וּלְהַגִּיעַ אֵלַי.

הוּא נוֹפֵף וְנוֹפֵף בְּיָדָיו  וְהַגַּלִּים

קָמוּ   גָּדְלוּ   אִיְּמוּ לִבְלֹעַ

הוּא צָעַק לְעֶזְרָה  וַאֲנִי

נִסִּיתִי לִקְפֹּץ לַנָּהָר  אַךְ נִזְכַּרְתִּי

שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדַעַת

לִשְׂחוֹת

 

לְפֶתַע  רָאִיתִי

אֶת הָעֹגֶן שֶׁלִּי

טָבוּעַ  עָטוּף אַצּוֹת יָם וַחֲלוּדָה

מְחַכֶּה לִי לְמַטָּה    נִסִּיתִי לִשְׂחוֹת

אֶת מַה שֶּׁאֵינֶנִּי יוֹדַעַת

אַתְּ מִתְכַּוֶּנֶת לִטְבֹּעַ   צָעַק לִי פֶרְנַנְדוּ

 

הָיִיתִי שׁוֹקַעַת   הָעֹגֶן

קוֹרֵא לִי אֵלָיו

צָעַקְתִּי לְפֶרְנַנְדוּ הַטּוֹבֵעַ:  אֵין לִי כְּלוּם עֹדֶף —

זוּלַת כַּוָּנוֹת.

וְהוּא  מִלֵּא פִּיו מַיִם   רֹאשׁוֹ נֶעְלָם   מְבַצְבֵּץ

צוֹעֵק:  הִשְׁתַּגַּעְתְּ?  אַתְּ מְלֵאָה עֹדֶף!

 

6.1.08

 

t20pc32vbru-thomas-kelley.jpg

עוד חלום על פֶרְנַנְדוּ

אֲנִי עוֹמֶדֶת בַּחַלּוֹן הַגָּבוֹהַּ

בְּיוֹתֵר

בַּלַּיְלָה  בַּחשֶׁךְ  לְבַד

שׁוֹמַעַת חֲבָטוֹת עַזּוֹת מִלְּמַטָּה

מִסְתַּכֶּלֶת לְמַטָּה

חשֶׁךְ  לֹא בָּרוּר

אִישׁ עוֹמֵד עִם גַּרְזֶן

חוֹצֵב   חוֹצֵב

בְּדָג כָּסוּף  עֲנָק

שֶׁגּוּפוֹ  מֻנָּח

חֲבָטָה   בִּתּוּר  חֲבָטָה

הָאִישׁ מְנַסֶּה

לְבַתְּרוֹ

אֲנִי שׁוֹאֶלֶת אֶת הַדָּג:  זֶה כּוֹאֵב?

 

נִשְׁמָע קוֹל גֶּבֶר,  שֶׁאֲנִי מְבִינָה  לְאַט,

שֶׁזֶּה קוֹלוֹ שֶׁל

פְּסוֹאָה:

כּוֹאֵב

אֲבָל זֶה כְּלוּם

לְעֻמַּת הַכְּאֵב

כְּשֶׁאֲנִי נֶחְתָּךְ

לְיוֹתֵר מִשְּׁנַיִם

 

1.2.08

babil-babylone-installation-view Jean-Claude Silbermann.jpg
ז'אן סילברמן, בביל בבילון

 

המשורר האַלים,  ילדת־הזאבים,  העורך

הָעוֹרֵךְ טִלְפֵּן אֵלַי לִפְנֵי שָׁנָה וַחֲצִי

וְהִזְמִין אֶצְלִי מַאֲמָר גָּדוֹל עַל סִפְרוֹ שֶׁל

הַמְשׁוֹרֵר הָעוֹלָמִי הַדָּגוּל,  הַגָּדוֹל —

הַמְשׁוֹרֵר הָאָפֵל  שֶׁפָּגַשְׁתִּי בְּמִקְרֶה

וְנָגַעְתִּי בְּשִׁירָיו

בְּמַכַּת בָּרָק וָרַעַם

וְאַחַר־כָּךְ נָגַסְתִּי בּוֹ כִּבְעוּגָה

לִפְנֵי חָמֵשׁ שָׁנִים אוֹ אַרְבַּע

וַעֲדַיִן אֵינֶנִּי נִרְגַּעַת

וְהוּא נָגַס בִּי בַּחֲזָרָה.

כָּל נְגִיסָה מְשַׁלַּחַת בְּגוּפִי חַשְׁמַל.

בַּלֵּילוֹת הוּא הָיָה פּוֹקֵד עָלַי לָצֵאת אִתּוֹ

בִּמְחוֹל טַנְגּוֹ עֵירֹם.

אַחַר־כָּךְ הֵחֵל בִּסְצֵנוֹת שֶׁל קִנְאָה.

מַכּוֹת.  סְטִירוֹת.  כְּוִיּוֹת־סִיגַרְיוֹת.

אַחַר־כָּךְ קָשַׁר אוֹתִי בְּשַׁלְשְׁלָאוֹת לַמִּטָּה

הַחֲלוּדָה.  בִּעוּתִים זֶה לֹא מִלָּה.

זְוָעָה זֶה מָתוֹק לְעֻמַּת מַה שֶּׁהָיָה.

וְכָתַבְתִּי וְכָתַבְתִּי עָלָיו, כִּי הָעוֹרֵךְ רָצָה.

הִפְסַקְתִּי לֶאֱכֹל הִפְסַקְתִּי לִשְׁתּוֹת

נִרְאֵיתִי,  כָּךְ אָמַר לִי הַמְשׁוֹרֵר הַגָּדוֹל,  כְּיַלְדַּת־

זְאֵבִים   שֶׁהֵגִיחָה מִגּ'וּנְגֶּל הַחַיִּים.

אֶצְלֵנוּ, הִבְטִיחַ לִי,  לֹא תֵּלֵךְ סִפְרוּת — יֵלְכוּ מַכּוֹת!

הַכָּאוֹת, הֲקָאוֹת!  לֹא סִפְרוּת!

 

הַדָּבָר הֲכִי מָתוֹק שֶׁהַמְשׁוֹרֵר הַגָּדוֹל לָחַשׁ עַל אָזְנִי הָיָה:

כַּמָּה טוֹב שֶׁאֵינֵךְ סִפְרוּתִית,  קְטַנָּה שֶׁלִּי!

אַחֲרֵי שְׁלשָׁה חָדְשֵׁי עִנּוּיֵי־

מַרְתֵּף אַכְזָר — מָסַרְתִּי לָעוֹרֵךְ אֶת הַמַּאֲמָר.

נְטוּשָׁה,  פְּצוּעָה,  רְעֵבָה   מָסַרְתִּי

לֹא יוֹדַעַת אֶת נַפְשִׁי מָסַרְתִּי

מְשׁוֹרֵר שֶׁנָּגַסְתִּי בּוֹ פֵּרוּרֵי

חַשְׁמַל וְהוּא נָגַס בִּי בַּחֲזָרָה —

דֹּב אַכְזָר.

וְהוּא   הָעוֹרֵךְ —

לֹא פִּרְסֵם עֲדַיִן אֶת הַמַּאֲמָר הַנִּגָּר —

לֹא אַחֲרֵי חֹדֶשׁ  לֹא אַחֲרֵי חָדְשַׁיִם

עוֹד מְעַט שְׁנָתַיִם.

וְאֵיךְ אֶפְשָׁר לִכְעֹס עָלָיו,  עַל הָעוֹרֵךְ הַזֶּה,

הוּא כָּזֶה נֶחְמָד.

“עוֹד מְעַט",  הוּא אוֹמֵר לִי בְּקוֹלוֹ הַמְלַטֵּף,

וַאֲנִי מִתְלַטֶּפֶת,  שְׂמֵחָה.

בִּכְלָל לֹא מַזְכִּירָה לוֹ,  כִּי זֶה לֹא מְנֻמָּס.

“עוֹד מְעַט",  הוּא לוֹחֵשׁ לִי

אַחֲרֵי שָׁנָה.  מַה

שֶּׁכָּתַבְתְּ  זֶה קְצָת גָּדוֹל מִדַּי

נַסִּי לְחַלֵּק לִשְׁנַיִם.

עוֹד מְעַט — וּכְבָר כִּמְעַט שְׁנָתַיִם!

אַל תִּדְאֲגִי.  עוֹד מְעַט אֶמְצָא לוֹ מָקוֹם.

מַה דַּעְתֵּךְ לַחְתֹּךְ לִשְׁנַיִם?

עוֹד מְעַט.

וְהוּא כָּזֶה נֶחְמָד.

 

בַּלֵּילוֹת מֵגִיחַ מְשׁוֹרְרִי הָאַלִּים

מִן הַמְּעָרָה —

טוֹרֵף בִּי נֵתַח שֶׁל חשֶׁךְ.

לֹא אַנִּיחַ לָךְ עַד שֶׁתֵּצְאִי אִתִּי

לָאוֹר בְּטַנְגּוֹ אַכְזָר!  לֹא אַנִּיחַ לָךְ —

הוּא מְנוֹפֵף לַפִּיד מֵעָלַי בַּמְּעָרָה הַחֲשׁוּכָה —

עַד אֲשֶׁר תַּשְׁמִיעִי בַּחוּצוֹת

אֶת צְלִילֵי הָעוּגָב שֶׁלִּי

אֶת נַהֲמַת הַדֹּב.

לֹא אַנִּיחַ לָךְ!

 

וְהָעוֹרֵךְ לוֹחֵשׁ בָּרֶקַע:   עוֹד מְעַט

 

3.2.08

 


מתוך – תרשימי זרימה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017, 295 עמ'.

הורדה.jpg

מודעות פרסומת