החלומות של המתרגמת רותם עטר

"היום השמיני של החיים" הוא אחד הספרים האהובים עליי. לפיכך לא פלא שהסופר הצרפתי ריימון קנו הוא גם אחד הסופרים האהובים עליי. הבעיה היא שלא מספיק ספרים שלו תורגמו לעברית (רק "זאזי במטרו" ו"היום השמיני"). לכן כל תרגום חדש של אחד מספריו הוא סיבה למסיבה. בטח ובטח כשמדובר ביצירת המופת הוירטואוזית שלו "תרגילים בסגנון", שבה הוא מספר סיפור אחד קטן על נסיעה ברכבת ב-99 דרכי כתיבה שונות.

אז בטח ובטח שאנו שמחים לארח בבלוגנו הצנוע את המתרגמת האמיצה רותם עטר שתשתף אותנו קצת על החלומות שבחייה.


  1. כיצד החלומות משפיעים על העבודה והיצירה שלך?

אין השפעה ישירה, אבל אני משתדלת להיות בקשר עם החלומות שלי מתוך הבנה שהם חלון חד פעמי לתת מודע ולעולם פנימי שאין לי גישה ישירה אליו. לפעמים אני זוכרת סמלים מתוכם, סמלים גרוטסקיים שיכולים להופיע רק בחלומות, ואני משתדלת לזכור אותם, יש להם מעמד של יצירות אמנות בעיניי. בכלל, החלום הוא מעשה יצירה בפני עצמו, מקום ליצור תסריטים מופלאים בלי הצנזורה העצמית של שעות היום. ובשבילי זה גם מקום לחקור את עצמי באופן שאי אפשר לעשות בזמן ערות.

  1. האם לרוב את זוכרת את החלומות שלך?

פעם ניסיתי לכתוב את החלומות בכל בוקר, זה החזיק מעמד כמה שבועות ואז הפסקתי. לרוב אני זוכרת אותם לכמה דקות ואז שוכחת, אלא אם היו בעלי משמעות מיוחדת. אם התעוררתי יקיצה טבעית (אירוע נדיר למדי) יש יותר סיכוי שאזכור את החלום. לפעמים אני מתעוררת בלילה מחלום ונשארת ערה כמה דקות כדי להזכיר לעצמי לזכור אותו בבוקר. זה אף פעם לא עובד אבל אני זוכרת שרציתי לזכור.

  1. יש חלומות שחוזרים על עצמם? חלומות שמלווים אותך מגיל צעיר?

מאז שאני זוכרת את עצמי אני חולמת על רעידת אדמה. החלום מתחיל (או שכך אני זוכרת אותו) מהנקודה שהרעידה הסתיימה. אני הולכת לכל המקומות המוכרים: יוצאת מהבית לבית ספר, לבית של סבא וסבתא, לרחובות המוכרים ואין אף אדם, בשום מקום, אני לבד בעולם. תמיד מתעוררת בבהלה איומה.

תרגילים בסגנון.jpg

  1. יש חלומות שהניעו אותך לפעולה?

לא. כבודם של החלומות מונח במקומם, ויש להם בהחלט מקום של כבוד, אבל אני אדם ריאלי מכדי לתת לחלומות לקבוע לי דברים בחיים.

  1. את נוטה לפרש את החלומות שלך?

אם אני זוכרת אותם אז כן. אם אני ודוד, בן זוגי, מתעוררים יחד ויש זמן פנוי (בשבת נניח) אנחנו מספרים אחד לשני מה חלמנו. בדרך כלל גם מפרשים אחד לשני, זה מהנה. כל אחד גם זוכר חלומות של השני שהוא לאו דווקא זוכר בעצמו. זאת דרך נעימה להתחיל את היום, כמו שבסוף היום מספרים אחד לשני מה עבר על כל אחד.

  1. תוכלי לספר בבקשה על חלום שהולך איתך בזמן האחרון?

מאז שיש לי תינוק קטן אני לא כל כך זוכרת את החלומות שלי, כי בדרך כלל אני מתעוררת בפתאומיות בעקבות התעוררות שלו. אבל אני זוכרת בכל זאת שני חלומות מהתקופה האחרונה: בראשון חלמתי שאני אוכלת את הילד שלי. זה מזעזע אותי אפילו לכתוב את זה. בחלום זה היה מעשה של אהבה, החלום לא היה מפחיד כשלעצמו, אבל התעוררתי בהרגשת זוועה ואימה וזה ליווה אותי כמה שבועות. בחלום אחר, לפני זמן לא רב, חלמתי שאני נותנת טרמפ למישהי והיא מדברת איתי ערבית. הצלחתי להבין אותה, וגם לענות חלקית וקיימנו איזו שיחת חולין קצרה (כבר לא זוכרת על מה). אני זוכרת את החלום כי זה הפתיע אותי – אני לא דוברת ערבית במציאות, יודעת רק כמה מילים בסיסיות – ושאלתי את עצמי אם אכן זו הייתה ערבית בחלום והאם זה אפשרי לחלום בשפה שלא יודעים לדבר אותה.

רותם עטר.jpg

רותם עטר, בת 32, נשואה ואימא של עומר. מתרגמת פרוזה ושירה מצרפתית, מלמדת תרגום בבית הספר לאמנויות המילה בירושלים.
מודעות פרסומת