סְפָר – כתב עת לספרות חורגת. סיפור הפתיחה

הסְפָר מציע שיטוט, הליכה בתוך המוכר עם מבט המופנה שוב ושוב לעבר הלא-נודע, הנסתר, הנעלם; לעיתים אף הפלאי. זוהי הנקודה שבין הכאן למֵעֵבֶר, בין הנגלה לכמוס. הגבול המשורטט בסְפָר משתנה תדיר. מעצם הגדרתו הוא מבקש שניגע בו, שנתקרב ושנכיר בו. ומאותו רגע סְפָר חדש נפתח, אופק לתרבות אחרת, ליצירה חדשה, הנבנית על בסיס הקיים.

      ספרות חורגת מבקשת לחרוג מגבולות השפה, ההכרה ומרחבי הקיום השגורים. היא בוחנת מרחבים כמוסים, מכירה ביכולתו של הטקסט להרחיב את מנעד החיים, לחרוג מהסטטיות הריאליסטית, ולחשוף נוכחות נסתרת, ממשות שיכולה להיגלות רק באמצעות הטקסט. ספרות חורגת מנסה להשמיע את אותו קול נסתר שלפעמים נמסר בלחש, לפעמים ברעד, לפעמים בצעקה. היא כוללת את היום יומי, את הריאליסטי, אך מבקשת להנכיח דרכו מימד חדש ולחשוף את התהומות המבעבעים תחתיו, את החריגות הקוסמיות, הפסיכולוגיות והמילוליות הפורעות את הסדר הקיים.

      ספרות חורגת, ספרות של סְפָר, חוגגת את המתח שצירופי מילים ייחודיים טעונות בו, ומבקשת למתוח קו בין הפרוזה לשירה, לטשטש את הגבולות ביניהם. לעתים זה יתבטא בצפיפות ודחיסות המילים, לעתים בריחוף ואוויריות, ברווחים ובשתיקות או בהסטה קלה של תנועת המילים המוכרת.

ב'סְפָר' 18 סיפורים מאת 18 כותבים שמהלכים באזורי הספר, כותבים דוגמת חביבה פדיה, עילי ראונר, נורית זרחי, עודד וולקשטיין, טל ניצן ועוד. אנחנו מביאים לפניכם את הסיפור הפותח את הקובץ, סיפורה של מיכל גוברין – "שירת השעיר"

להאזנה לקטע שהלחין חיים רחמני בהשראת הסיפור: