"הדבר הטוב היחידי שיש לי הם החלומות" – ימות השואה בחלומות

"הלילה פקד אותי חלום כה יפה, וכדאי שאספר אותו גם כאן. המלחמה הסתיימה. השלום שרר בכל. וכל זה היה יפה מדי ולא היה יכול להיות שאמנם כך הדבר". כך כותבת רוזה יקובס בת השמונה-עשרה, נערה יהודיה שברחה מגרמניה הנאצית בשנת 1938 להולנד שם התחבאה עם משפחתה. לצערנו היא לא זכתה לראות את חלומה מתגשם – שם ונהרגה בקרבות "מרקט גארדן" של בעלות הברית נגד נגד גרמניה לפני סוף המלחמה.

בתקופות שאין מפלט מהמציאות האכזרית, כמו בשנות מלחמת העולם השנייה והשואה שבאה איתה, החלומות מקבלים גוונים מיוחדים, והם תופסים מקום הרבה יותר משמעותי מזמנים רגילים. "החלום – זה המפלט היחיד שאני מחפשת", כותבת נעמי שץ-ויינקרץ שחיה בגטו ורשה והצטרפה לקצין יהודי בצבא האדום בפריצה לגטו לודז' ונהרגה שם מחילופי אש.

במאמר"אני חי בחלום בלהות מחריד': סיוטי מלחמה וחלומות משאלה בתקופת השואה" מנתחת חוי דרייפוס סוגים שונים של חלומות מתקופה זו – סיוטי מלחמה זוועתיים, וכאלה טובים: חלומות מפלט וחלומות משאלה.

באופן מתקבל על הדעת, סיוטי מלחמה הם החלומת הנפוצים ביותר שתועדו על ידי יהודים בתקופת השואה, ומרביתם משחזרים את אירועים שהתרחשו בחיי החולם. מוריס ברייטברט בן העשרים ושתיים מתחבא בבור באסם וחולם על מה שאירע לו: "בלילה, ראיתי כבעבר את הסבתא והסבא שלי… כל הלילה רק ראיתי אנשים זקנים. ראיתי כיצד הם נלקחו; שמעתי כאשר ירו בהם; ראיתי את פניהם החיוורות. ראיתי גם את אבא, הוא עמד לפני סבא, שמעתי כשהוא דיבר אתו, באמרו: 'זה לא נכון שהם שורפים אנשים'. וסבא בכה כל כך".

1c215bc7108948d4871a94b8e3ba554a.jpg
אנשי גפרור – וולפגנג סטילר

יאנוש קורצ'ק, המחנך המפורסם שצעד למוות עם תלמידיו, חלם בלילה על ענידה לקויה של אות הקלון, לאחר נאסר בידי הגרמנים בשל סירובו לענוד את אות הסימון Jude. רוז'יה וגנר מגטו לבוב כותבת ביומנה: "כשלפנות בוקר הצלחתי להירדם, חלמתי חלום נורא ורב משמעות בשבילי. הייתי בגטו במהלך אקציה, אקציית החיסול. אני הייתי בטוחה, אבל כל משפחתי נפלה קורבן באקציה הזאת. אולם הם לא נלקחו מיד, אלא הרשו להם לחזור הביתה. הם סיפרו לי שכל אחד מהם קיבל כדור בלב, אך המוות יבוא רק בעוד מספר ימים. האימה נטלה ממני את כח הדיבור…. נעמדתי בצד ובדמעות בעיניי ביקשתי סליחה על שנשארתי בחיים… פרצתי בבכי מר והתעוררתי".  איטה דימנט, שהייתה עובדת כפייה בזהות בדויה של פולנייה בגרמניה, כתבה ביומנה על המתים שפוקדים את חלומותיה, ומתמלאת רגשות אשם על כך ששרדה: "ובלילה – החלומות, חלומות זוועתיים כל כך, חלומות שהופכים את הלילות לגיהינום. כל מה שהיה עולמי האנושי – הוא צללים. הם באים אליי במחול מטורף, בשיניים לעגניות, או שהם מביטים בי בעצבות, בכזו עצבות גדולה; לעתים נדמה לי כי הם אף [מביטים בי] בתוכחה על כך שדוקא אני, מבין כולם, זו ששרדה".

מלבד חלומות הזוועה חלמו החולמים גם חלומות מפלט, נחמה, כמו למשל על העולם שלפני המלחמה. המהנדס ד"ר ארנסט רוט ברח עם משפחתו ללבוב והסתתר בזהות בדויה, כתב ביומנו: "ערב ערב נתונות מחשבותיי לאהוביי ואני מתמלא עצב על שאינם מופיעים בחלומותיי, והנה דווקא בימים אלה זה קרה לראשונה. בחלומי הלכתי לבית הספר של הנס על מנת לברר מה הם הישגיו בלימודים… לאווה קרה משהו ולא נאמר לי בבירור במה העניין. הייתי אומלל על שלא הצלחתי לראותה. כאשר התעוררתי, שימח אותי חלום חסר תוכן זה וקיוויתי שיבואו חלומות נוספים". מינה גלוקסמן פרלברג, שברחה מגטו ז'שוב אחרי ששולחה משפחתה לאושוויץ, כתבה ביומנה: "בחלומותיי ראיתי את כל יקיריי, דיברתי אתם, ושכחתי שלעולם לא אראה אותם שוב. הבקרים היו אויביי".

דרייפוס מגלה במחקרה כי סוגי החלומות שנכתבו ביומנים בזמן אמת שונים מסוגי החלומות שתועדו בזכרונות ועדויות מאוחרים יותר. כך למשל חלומות שתועדו בזמן המלחמה כמעט ולא מדברים על אוכל או רעב. דווקא לאחר המלחמה מעדויות וזכרונות שנכתבו הוזכרו חלומות רבים על אוכל. דרייפוס מסבירה שבזמן האמת מה שהיה חשוב בעיני האנשים היה רציחתם של קרוביהם, אובדן של יקיריהם. "ייתכן כי בזיכרונות ובעדויות אין צורך או אין יכולת לחזור ולהדגיש את האבדן הקשה והאושי הנפשי שבא בעקבותיו, ואזי חוזרים הניצולים לתאר המצוקות הפיזיות הקלות יותר לתיאור".

דרייפוס מסיימת את מאמרה בציטוט של הפילוסוף ארתור שופנהאואר, "מה שההיסטוריה מתארת הוא למעשה רק חלום, ארוך, קודר ונבוך של האנושות", עם פרפראזה משלה – "בתקופת השואה מה שהחלום מספר הוא למעשה היסטוריה ארוכה, קודרת ונבוכה של האנושות".

 srvrutil_getImg.jpg


מאמרה של דרייפוס מופיע בספר "כחלום יעוף וכדיבוק יאחז: על חלומות ודיבוקים בישראל ובעמים", עורכים: רחל אליאור, יורם בילו, יאיר זקוביץ, אביגדור שנאן. הוצאת מאגנס.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s