תיאלוגיה של חלום – הרב קוק, העולם וחלומות

"יש בדמיון מעלות כאלה שאין בשכל. הדמיון מחיה בנו את העולם בצורתו הרוחנית, וממילא עושה הוא את מהותנו הרוחנית יותר שלמה, אלא שבהתגברותו מטשטש הוא את התאר של העולם המעשי. הנסיונות של התרבות העשירו הרבה את המדע המעשי, ואת הרוחני הבנוי על בסיסו, אבל את העולם של הדמיון, וכל גודל החיים שבו, הורידו הרבה" (אורות הקודש א, עמ' רכה).

לדמיון, על פי הרב קוק, פעולה דו כיוונית – מצד אחד הוא מרומם את האדם למציאות רוחנית יותר, אך התרוממות זו גורמת לטשטוש העולם הממשי. הדמיון והמציאות נאבקים זה בזה – מי מוביל, מי מושל? עולם המדע בחר בצד המעשי. עולם של נסיונות, תצפיות, של מחקרים אמפיריים. על הדמיון לכאורה הוא וויתר (ומדי פעם מופיעים יחידי סגולה כמו אינשטיין שבעזרת כח הדמיון מחדשים חידושים מרעישים). אלא ש"החלומות הגדולים יסוד העולם הם". החלומות, אולי מרחב ההתרחשות העיקרי של הדמיון בחיינו, דווקא עליהם מושתת העולם. "חולמים הם הנביאים, בחלום אדבר בו. חולמים הם המשוררים בהקיץ, חולמים בעלי המחשבה הגדולים לתקון העולם. חולמים אנו כולנו בשוב ד' את שיבת ציון". יסוד הרוחניות בעולם – החלום והדמיון. הרב קוק מכונן כאן תיאלוגיה של חלום; עולם שיסודו דמיון וחלומות.

מרדכי ארדון טריפטכון למען הנופלים.jpg
מרדכי ארדון, מלכודת, מתוך – טריפטכון למען הנופלים, 1955-6.

אך שוב, ישנו מאבק בין עולם הרוח לעולם החומר. "הגסות של החיים החברתיים, בהיותם שקועים רק בצדם החמרי, נוטלות את אור החלום מן העולם, את זהר ההרחבה שלו, את עליתו העליונה, מהמציאות הקודרת, עד שהעולם מפרפר במכאובים מתוך עקיצותיה הארסיות של המציאות, חסרת זהר החלום". המבט החומרני, מטריאליסטי על העולם מנתק ממנו את המבט החלומי. ניתוק זה גורם לכאב איום – העולם בלי חלום הוא איום.

אלא ש"המכאובים הם יסורי אהבה, הם ימרקו את העולם, יבררו לו, כמה גדולה היא הטעות של המתפארים במציאות הלקויה, בעת רק החלום החפשי, המורד במציאות וגבוליה, הוא הוא באמת האמת היותר הויתית של המציאות. ואז שב חזון החלום והיה למחזה ברור. פה אל פה אדבר בו במראה ולא בחידות, ותמונת ד' יביט". המטרה של כל הקשיים שלנו הינה לעורר אותנו להגדלת המבט החלומי שלנו! רק החלום החופשי שלא מוכן לקבל את מוגבלות הממשות הינו המבט העמוק יותר על ההוויה.

באותה קבוצת פסקאות שעוסקות בדמיון העליון מתאר הרב קוק גם את מהות פעולת השינה:

"השינה, וכל התכונה הטבעית הכללית של הלילה, שהיא גורמת את השינה ומתאימה לה, פעולת על צדדי החיים שבאדם שתי פעולות הפכיות". גם במהלך השינה מתרחש מאבק בין עולם חומרי לעולם רוחני. "הצד העליון הרוחני יוכל להתעלות ביותר, חפשי נעשה הדמיון ממסגר החושים, ואם הוא תמיד מקושר בשכל ובחפץ עליון וקדוש, יוכל לצייר ולדמות ולחזות ולהכיר מה שאין ביכלתו בזמן הערות". מצד אחד החלק הרוחני מתעלה בלא גבול, מתרומם מכבלי הגוף. אבל התרוממות זו כרוכה בהשפלה של הצד הגופני: "אבל כח החיים שבגוף חדל קישורו עם הצד הרוחני שבאדם, והוא הולך לבדו, פועל את פעולתו הטבעית, בצורה חשוכה מעורפלת".  לכן עם קומנו מוטלת עלינו משימה חשובה – לחבר בין הרוחניות הגדולה של עולם השינה לחיי הערות הממשיים, לפעולות היום יום שמתחילות עם קומנו. "הרינו פונים בכל בוקר לשתי העבודות, לטהר את נפש החיים, ולקשר את האורות הנוספים בנשמת האדם העליונה, ולחבר עוד הפעם את שתי הקצוות בהרמוניה הנאותה".

ביטוי מדהים לעולם החלום ניתן למצוא בפירושו של הרב קוק לאותיות העבריות ולניקודן. בספרו "ריש מילין" מוצא הרב קוק משמעות פנימית, סודית, למרכיבי הלשון העברית. את החוֹלם, הנקודה העליונה שמוצבת מעל הפינה השמאלית העליונה של האות, הרב קוק מפרש כנטייה חלומית מעלה. "הנקודה העליונה ממעל לגוף האות תעירנו. על דבר מחשבות נישאות, מחשבות אשר רק בראש נטוי למעלה, בעינים נשאות למרומי שמי שמים, יוכלו להיות קצת מתנוצצים בספירת ההכרה והציור, רצונות נאצלים… אשר מעוצם רוממותם יכולים אנו רק לחלום אודותם… והם הם באמת המחשבות היותר חזקות ואמיצות, המתדמות לרום המחשבות העליונות, של תמים דעים [הבורא], אשר לא קצרה ידו מהושיע, והנקודה העליונה החולמת, המנהרת בנקודת החולם העליונה, המתרוממת ממעל להנושאים המבטאיים והכתיבתיים, היא אוצרת בקרבה את כל האיווי הבלתי מוגבל, הבא בשלמותו ברזי הנבואה, בחלום אדבר בו…"

מרדכי ארדון בלי שם.jpg
מרדכי ארדון, בלי שם

הנבואה, הדיבור והכתב הולכים יחד, מושפעים זה מזה, מהווים זה את זה. החולם, נקודה אחת קטנה מעל לאות כתובה, מסמנת לרב קוק עולם גדול של שאיפות עליונות, של חיבור בין שמיים לארץ, של מאווים עליונים ומחשבות חזקות ואמיצות ומציאות מלאה דמיון וחלום.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “תיאלוגיה של חלום – הרב קוק, העולם וחלומות

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s